אני בענף כבר 30 שנה. מה שמשך אותי לתחום הוא האתגר והסיפוק שביצירה: אתה מקבל שטח פתוח, שדה קוצים או הר, ואחרי שנתיים – שלוש יש שם שכונת מגורים שאנשים חיים בה, מרכז ציבורי שבו עובדים או קונים, או רכבת שאנשים מתניידים בה. זה מספק מאוד.
שיתוף פעולה עם כל הגורמים המעורבים ויכולת להסתכל קדימה ולהבין מה עושים מחר, הם המפתח להצלחת הפרויקט.
השלב הראשון הוא קבלת הצרכים מנת"ע. לאחר מכן, אנחנו בוחנים לעומק את תנאי השטח, ובהתאם לצרכים ולמאפיינים הפיזיים יוצאים לתכנון תחנות רחוב, גשרים, מנהרות, מערכות תשתית ועוד.
התיאום מתבצע מול כל הגורמים הרלוונטיים; הרשות המקומית, חברות התקשורת, רכבת ישראל, חברת החשמל ועוד. מתוך התיאומים האלה נבנה מפרט טכני ואדריכלי אחיד, שכל הקבלנים מחויבים אליו. תפקיד מנהל הפרויקט הוא לסנכרן בין עבודות הקבלנים ולוחות הזמנים, כדי למנוע מצבים שבהם קבלן אחד מסיים את עבודתו, בעוד קבלן אחר עדיין בשלב מוקדם. למשל, כשכביש סופי כבר מוכן אך הסדרי התנועה עדיין זמניים. אותו הדבר נכון גם למערכות תשתית רטובות ויבשות. לכן נדרש תיאום הדוק ומעקב שוטף.
צוות המנהלת נבנה בהתאם לצרכים המקצועיים של כל מקטע. לדוגמה, מקטע שכולל גשר פלדה ידרוש מנהל פרויקט עם ניסיון בתחום הזה. לאחר גיבוש הצוות, מנהל המקטע אחראי על תיאום וסנכרון בין כל בעלי התפקידים, מי נכנס ראשון, מי אחריו, ומה נדרש בכל שלב. חשוב לוודא שהחומרים והציוד הדרושים זמינים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו.
מקצועיות, יחסי אנוש טובים, ויכולת לעבוד בצוות. לא חייבים להיות חברים, אבל כן חייבים לעבוד בשיתוף פעולה ובלי אגו.
דווקא האתגרים, הם אלה ששומרים על הצוות דרוך וערני. הגישה המקצועית, הידיעה מה עושים "מחר", והסיפוק שבביצוע מוצלח, הם שמניעים אותנו קדימה.
אתגר. מדובר בקשת רחבה של אתרי עבודה, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים. הפרויקט עמד בדרישות המדינה, והציפייה לשמוע את הקטר ביום הפתיחה היא מה שמחזיק אותנו לאורך הדרך.




















